#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. האם יש אופן שמותר למלך להרבות לו נשים ומדוע? 	"לר' יהודה מותר להרבות לו נשים אם לא יהיו מסירות את לבו, דבעלמא לא דריש טעמא דקרא אבל הכא מפרש קרא ולא ירבה לו נשים ולא יסור, מאי טעמא לא ירבה לו נשים משום שלא יסור. לר' שמעון אסור בכל אופן, דבעלמא ס""ל דדרשינן טעמא דקרא, וא""כ לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור, ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור, לא יסור דכתב רחמנא למה לי, אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה. א""כ מה ת""ל ולא ירבה לו נשים אפילו צדיקה כאביגיל <sup>לג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לג.  כתב הר""ן שג' מחלוקות בדבר דת""ק סבר בין מסירות ובין אינן מסירות י""ח ותו לא, ור""י סבר מסירות י""ח, אינן מסירות אפילו אלף, ור""ש סבר מסירות אפילו אחת אסורה וצדקניות עד י""ח, ויש מפרשים דר""י ור""ש פליגי אליבא דת""ק.</span>"	סנהדרין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. יותר מכמה נשים נאמר בפסוק שלא ירבה וכיצד הדבר נלמד?<br>	"לתנא דמתניתין יותר משמונה עשרה. שכתוב שהיו לדוד שש נשים וכתיב אם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה. כהנה שש וכהנה שש ובסה""כ שמונה עשרה. לברייתא אחת יותר מעשרים וארבע. כהנה שש וכהנה עוד שתים עשרה. לברייתא שניה יותר מארבעים ושמונה כמ""ד שדורש וי""ו והוה עוד עשרים וארבע. ותנא דמתניתין מקיש כהנה בתרא לכהנה קמא, מה כהנה קמא שש אף כהנה בתרא שש."	סנהדרין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. מדוע תמר היתה מותרת לאמנון? 	"לרב יהודה אמר רב שהיתה בת יפת תואר ועדיין לא נתגיירה אמה בלב שלם כשילדתה, וולד נכרית מישראל אין לו קורבת אב. כתבו התוס' (ד""ה דאי) דרב לשיטתו שסובר שביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל לשמואל הסובר שאסור לבוא עליה במלחמה תמר לא היתה בת דוד שאמה כבר היתה מעוברת כשבאה למלחמה <sup>לד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לד.  והר""ן הביא פירוש נוסף שנולדה מגויה שבא עליה דוד בצנעא דמותרת מן התורה, ועדיין לא נאסר מדרבנן.</span>"	סנהדרין כא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. מדוע כתיב ""לו"" 1) לא ירבה לו סוסים 2) וכסף וזהב לא ירבה לו 3) לא ירבה לו נשים? "	"1) לו אינו מרבה להרחיב דעתו ולהתגדל ברבוי סוסים אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו, ופירשה הגמ' שמותר אפילו לאפושי רכב ופרשים לרכוב בהרווחה. והביא רש""י ל""א לאפוחי שמותר לרכב על סוס אחד ולמשוך סוס אחר בידו.<br>2) לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי ליתן אספניא, ופירשה הגמ' שמותר אפילו להרווחה לשכור עוד חילות שיהיה מצוי בידו.<br>3) למעוטי הדיוטות שמותרים להרבות נשים."	סנהדרין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. מאי כתב ליבונאה? 	"רש""י פירש אותיות גדולות כעין אותן שכותבים בקמיעות ומזוזות <sup>לה</sup>. והתוס' (ד""ה כתב) כתבו שי""מ שהאות נעשית מן הלבן שממלאים החלק דיו והכתב נעשית מאליו והקשו התוס' על פירושם. ור""ת פי' דשם מקום דשמיה ליבנן [ע""פ הרש""ש] וכותבים בו כתב משונה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לה.  ופירש הר""ן דברי רש""י שאינן כצורת האותיות שלנו ומשתמשים בו בקמיעות ובגב המזוזות.</span>"	סנהדרין כא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. מה הן שלש השיטות לגבי השתנות הכתב? 	"למר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורי.<br>לרבי בתחילה בכתב אשורי ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו שכחוהו וכיון שחזרו החזירו להם בימי עזרא.<br>לרשב""א שאמר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי הכתב לא נשתנה כל עיקר אלא תמיד כתב אשורי."	סנהדרין כא: - כב.		
